- רִים
- רִיםm. (cmp. רִמּוֹן) fruit of the Christs thorn or lote.Pl. רִימִּין Tosef.Dem.I, 1; Dem.I, 1. Ib. רִימֵּי שקמונה the rimmin of Shiḳmonah; Ber.40b, v. כִּנָּרָא. Tosef.Kil.I, 10 רימן, רימון ed. Zuck. (oth. ed. רמון, רימון prob. to be read: רימין).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
